“איריס ארז היתה מוכרת במשך שנים כרקדנית מצוינת שהופיעה עם יסמין גודר. בשנים האחרונות ארז הפכה ליוצרת בזכות עצמה, מאמצת את אותה ישירות ואגרסיביות לא מתייפייפת שקיבלה מגודר, אבל יוצרת סגנון משלה שאותו הייתי מתארת כפרוע, בועט, פרום. לעתים היא מזכירה סוסה אצילה שבכוונה מסירה כל רסן.
ארז ולם הן רקדניות מעולות, התנועה נראית בו זמנית רפויה אבל גם אלימה, אין רגע של מתיחת איברים, של חיפוש אחר שיווי משקל או אחר ההרמוני. אי־ההרמוניה, ההקשבה הראשונית לגוף, חוסר העניין לכאורה בכל מה שמעוצב, יוצרים מכלול מעניין.
בשלב זה העבודה … פרומה במתכוון. זה יופיה…

(רות אשל, “גוף ראשון רבים”: סוסה פרועה ופרומה”,הארץ 12.2.14)