על רקע עידן הקורונה, בו אנו מתקשרים דרך רשתות חברתיות בעיקר באמצעות הראשים שלנו, נבדוק את הפרוטומה (פסלי ראש וצוואר היסטוריים) העכשווית, והשפעתה על תפיסת הזמן המשתבש, הקיום החלקי והקשר האנושי. זהויות חומקות והרצון להנצחה עוברים בין האישי לאנונימי, למשובש, למתוקן. מה מספרים לנו הדימויים של חיינו על הזמן שלנו? ועל הנצח?
"געגועים לפנים" עלה לראשונה כמופע דיגיטלי במסגרת פסטיבל מחולשלם ועתה הוא חוזר כמופע חי.
בנסיון להבין את המעבר מהמסך אל הבמה אנחנו מזמנות אתכם.ן למעין טקס מעבר שסופו עדיין לא ידוע. מה קורה לגוף, לזכרון, מה נצבר ומה נשכח ולאן מועדות פנינו. הגוף כתוצר היברידי של תקופה, בתהליכים שהואצו בשנה וחצי האחרונות, מקבל גשמיות באופנים שונים ואתן.ם מוזמנות.ים לקחת חלק בתהליך הזה .
כוריאוגרפיה: איריס ארז
רקדניות יוצרות: מיכל ארד, רות ולנסי, איריס ארז
מוסיקה: גיא שרף
עיצוב תאורה וליווי אמנותי: נועה אלרן
עיצוב תלבושות: רוזי כנען
הפקה: סיגל דהן
העבודה עלתה בגירסה דיגיטלית כהפקת מקור בפסטיבל מחול שלם 2020