במציאות פרועה, שתי נשים בודקות את אפשרויות הריבוי וההשתנות התמידית הטמונים בגופן. תוך שימוש במרחב של זהות וניכור, הן מבקשות לאפס מהלכים קיימים ולגעת באפשרות של סינגולריות.

 כוריאוגרפיה: איריס ארז

ביצוע: איריס ארז/שרון צוקרמן ויזר ותמר לם

יעוץ אמנותי וניהול חזרות: שרון צוקרמן ויזר

מוסיקה: קרני פוסטל ותום דרום

תלבושות: תמי לבוביץ

תאורה: עומר שיזף

צילום סטילס: איתי מרום

העבודה נוצרה בשיתוף עם ענבל אלוני

העבודה עלתה בבכורה במסגרת שבוע המחול הבינלאומי בירושלים בהפקת מרכז מחול שלם דצמבר 2013

מן העיתונות:
"איריס ארז היתה מוכרת במשך שנים כרקדנית מצוינת שהופיעה עם יסמין גודר. בשנים האחרונות ארז הפכה ליוצרת בזכות עצמה, מאמצת את אותה ישירות ואגרסיביות לא מתייפייפת שקיבלה מגודר, אבל יוצרת סגנון משלה שאותו הייתי מתארת כפרוע, בועט, פרום. לעתים היא מזכירה סוסה אצילה שבכוונה מסירה כל רסן.

ארז ולם הן רקדניות מעולות, התנועה נראית בו זמנית רפויה אבל גם אלימה, אין רגע של מתיחת איברים, של חיפוש אחר שיווי משקל או אחר ההרמוני. אי־ההרמוניה, ההקשבה הראשונית לגוף, חוסר העניין לכאורה בכל מה שמעוצב, יוצרים מכלול מעניין.

…העבודה… פרומה במתכוון. זה יופיה …"(רות אשל, הארץ 12.2.14)

 "גוף ראשון רבים", עבודתה השישית, עוסקת – כמו הסולואים הראשונים שלה "מקדם הגנה" (2003), "זמני" (2007) ו"זה לא אישי" (2008) — בנשיות בעת שינוי מהצפייה בו עולה תחושה של אינטימיות וחשיפה קיצונית, כשהפעם דמותה של ארז כמו משוכפלת על ידי לם — יש עתה שתיים ממנה.(שיר חכם, הארץ, 20.1.14)