“גם איריס ארז העמידה במרכז היצירה שלה את סוגיית החיים האנושיים בעידן המודרני, עידן שלפי דבריה מתיך
ומבלבל בין הפרטי והציבורי. איילה פרנקל ואופיר יודילביץ’, מגלמים זוג אוהבים (אולי אפילו זוג נשוי), שמחפשים
את עצמם בתוך עולם של קלישאות על זוגיות ורומנטיקה. אלה מגולמות גם בדיאלוגים משעשעים (על ג’חנון
בשבת), וגם בקטעי ריקודים סלוניים, שאמורים לפי כללי התרבות, לבטא ולייצר תשוקה. בשיתוף אמן המדיה
דניאל לנדאו ארז הצליחה לייצר תמיד כמה ממדים של תנועה על הבמה, ובכך גם כמה ממדים של דיבור על אהבה
וזוגיות. זוהי עבודה נפלאה ומלאה ברגישות….”

(טל לוין, “הרמת מסך 2014 : להתראות ריקוד, שלום פרפורמנס מחול”, מדור במה עכבר העיר 23.11.2014)

 

“על “תיכף אשוב” של איריס ארז אולי עוד אכתוב בפעם אחרת. זאת פשוט עבודת מחול עכשווית ומשובחת. מודעת לעצמה ללא ציניות או התחכמות, אנושית ללא טיפת סנטימנטליות, נבונה, יומיומית, מחוייכת, וגם פיוטית, בזכות עבודת המדיה של דניאל לנדאו והתאורה היפהפייה והמדויקת של עומר שיזף.”

(מרית בן ישראל, “יומן צפייה ומחשבות נודדות על “הרמת מסך” 2014″, עיר האושר, 25.11.2014)

“העבודה הטובה והשלמה ביותר מתוך שש העבודות שהוצגו היתה “תכף אשוב” של הכוריאוגרפית איריס ארז. זו עבודת מחול עכשווית שכוחה נובע דווקא מהגישה החוקרת והמתעניינת באנושי היומיומי. מחזיקים יפה את העבודה זוג הרקדנים איילה פרנקל ואופיר יודלביץ שהאינטימיות של היחסים ביניהם מציפה טקסטים ישירים ומביכים של בני זוג תל אביבים, הנעים ביומיום בין חוויות אוכל ללוח החזרות. שום קפיץ לא נמתח או שלח יד אל נפשם בגסות ובכל זאת משהו בהתפנקות הילדותית, בחזרה כהד זה על דבריו של זה, בשמירה על העצמאות במרחב הביתי ובנטייה להיכנע למצבי רוח שהוכתבו בהוראת מחשב, כל זה בנה מהלך יפה ונחבט ומצחיק.מצחיק כפי שרק הייאוש השבע יכול להצחיק. והכל עמד נכון בלי טיפת יומרה לסנגר על איזה חטא אנושי.”

(ענת זכריה, “יאללה תרימו”, ידיעות אחרונות, 9.12.2014)